נתבים

נתבים משמשים לניתוב נתונים מרשת אחת לרשת אחרת. לדוגמה, מרשת האינטרנט, לרשת הפרטית של המשתמש הביתי.

משימה זו מופיעה כחלק מהשכבה השלישית, שכבת הרשת, של מודל שבע השכבות, מודל OSI. כחלק ממשימת הניתוב, עשוי הנתב להשתמש בספירת צעדים. בשיטה זו מנסה הנתב לחשב את מספר “הצעדים” שעשויה חבילת המידע שברשותו לעשות בדרך ליעדה. לצורך כך, כל רכיב תקשורת בו תיאלץ לעבור החבילה בדרכה ליעד, ובפרט, נתבים נוספים, נחשב כצעד נוסף. במידה וקיימים כמה מסלולים אפשריים ליעד, יבחר הנתב בזה בעל מספר הצעדים הקטן ביותר, ובכך יחסך חלק מזמן המסע של החבילה (באופן תאורטי כמובן). הדבר דומה במקצת לבחירת נתיב הנסיעה בעל מספר הרמזורים הקטן ביותר לאורך הדרך. בהנחה שהעיכוב הממוצע בכל רמזור ורמזור הוא זהה, הרי שעדיף לנו לנסוע בדרך בה יש פחות רמזורים. כיום, נוטים נתבים להתחשב פחות במספר הצעדים בדרך אל היעד, ומתחשבים בנתונים נוספים המשפיעים יותר על זמן המסע של חבילת הנתונים. הנתב עשוי להשתמש בפרוטוקולי ניתוב נוספים (כגון: ICMP, OSPF), על מנת לאסוף נתונים (כגון קצב, השהייה, עומס, אמינות) של הקישורים האפשריים ממנו ועד היעד של החבילה, ובמטרה להחליט כיצד יש להעביר הלאה כל אחת מחבילות הנתונים המגיעות אליו. השימוש בפרוטוקולים אלו נקרא ניתוב; ופרוטוקולים אלו נקראים פרוטוקולי ניתוב, או פרוטוקולים מנתבים.

כאשר הנתב מקבל חבילת נתונים, הוא בודק מהי כתובת היעד של החבילה, ומסתמך על פרוטוקולי הניתוב על מנת להחליט מה יש לעשות עם החבילה. חבילה שכזאת נקראת “חבילה מנותבת”. במטרה להעבירה לתחנה הבאה בשרשרת (ולקרב אותה אל היעד), עושה הנתב שימוש בסוג נוסף של פרוטוקולים, המעבירים את החבילות על פי החלטת הניתוב שהתקבלה. פרוטוקולים אלו נקראים פרוטוקולים מנותבים. הבולט שבפרוטוקולים אלו, הוא פרוטוקול האינטרנט – IP. קיימים פרוטוקולים מנותבים נוספים (לדוגמה, IPX), אך השימוש בהם הוא פחות בהרבה מהשימוש בפרוטוקול האינטרנט. ישנם שני סוגים עיקריים של נתבים: נתבים ביתיים ונתבים תעשייתיים.

  1. מהירות העברת נתונים מקסימלית => מה המהירות המקסימלית שבה הראוטר מעביר נתונים (נע בין 150Mbps עד 3200Mbps)
  2. מודם + ראוטר => המודם הוא המכשיר שמחבר אותנו אל הרשת של ספק שרותי האינטרנט שלנו. אם זהו מודם כבלים, הוא יתחבר אל תשתית ספק הכבלים שלנו באמצעות כבל קואקסיאלי. אם זהו מודם DSL, הוא יתחבר אל קו הטלפון שלנו. כאשר המודם מחובר, הוא מתקשר עם ספק שירותי האינטרנט שלנו ומאפשר לנו לקבל חיבור לאינטרנט, למודם יש פלט כבל Ethernet סטנדרטי שאותו ניתן לחבר אל כל ראוטר או מחשב ולקבל חיבור לאינטרנט.​ יש אפשרות של טלפוניה  הDSL (הVDSL או ADSL בהתאם לנתונים שלך ולמהירויות הרצויות) או דרך תשתית הכבלים. ​
  3. תקן =>
    • תקן N => תקן 802.11N (“תקן N”) — שנת 2009
    • תקן AC => תקן 802.11ac
  4. תכונות הראוטר =>​​
    • תומך POE => ​טכנולוגיית ה- (PoE (Power over Ethernet מאפשרת העברת מתח ונתונים באמצעות כבל רשת (Ethernet) יחיד במגוון מוצרי תקשורת ויישומים. מלבד חסכון באנרגיה ובעלויות, טכנולוגיה זו מעניקה גמישות רבה יותר לרשת התקשורת, יעילות ועוד יתרונות טכנולוגיים נוספים. טכנולוגיית ה- Power over Ethernet או בשמה המקוצר PoE מאפשרת העברת מתח חשמל באופן בטיחותי במקביל להעברת המידע והנתונים על גבי כבל רשת (Ethernet Cabling). כלומר: חיבור התקני רשת באמצעות כבל יחיד ללא צורך בתשתית מתח נפרדת. את טכנולוגיית ה- PoE ניתן ליישם במגוון רחב של מוצרי רשת, כגון: מצלמות IP, נקודות גישה, נתבים, מתגים (Switch), מערכות משובצות מחשב ועוד… ציודי הקצה התומכים בטכנולוגיית PoE נקראים (PD (Powered Devices .
    • ראוטר סלולרי => לא מדובר בראוטר רגיל, קווי, אלא בראוטר־מודם סלולרי, המבוסס על רשת הדור הרביעי הסלולרית ופועל באמצעות כרטיס סים עצמאי. כמו כל ראוטר, הוא יוצר סביבו רשת Wifi, והמכשירים השונים בבית — מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים — יכולים להתחבר אליו.
    •  Tri-Band =>  זה תמיכה בשלושה תחומי תדרים. למשל ב S Band , C Band וב E Band . רק שהנתב המדובר לא באמת תומך בשלושה תחומי תדרים, אלה שיש לו שלושה ממשקים אלחוטיים עצמאים, שכל אחד מהם יכול לשרת את הלקוחות משלו. ממשק אחד בתחום ה S Band ושני ממשקים בתחום C Band .
      מוצר שבאמת תומך ב tri-band , הוא זה למשל: Netgear Nighthawk AD7200 , רק שהוא גם מתומחר בהתאם.

Comments

כתיבת תגובה