דיסק קשיח

דיסק קשיח (באנגלית: Hard disk. נקרא גם Hard Drive, ‏Fixed disk, או בשמו במלא Hard disk drive ‏(HDD)), הוא רכיב במחשב המשמש לשמירת נתונים. דיסק קשיח יכול להכיל בדרך כלל כמות גדולה של נתונים לעומת זיכרונות אחרים, אך פעולתו איטית לעומת הזיכרון הפנימי של המחשב (RAM). הדיסק הקשיח הוא התקן זיכרון בלתי נדיף המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטלים בנפח גדול ובזמן גישה קצר יחסית להתקני זיכרון מכניים אחרים. בהשוואה להתקני זיכרון אחרים באותה הקיבולת, הדיסק הקשיח זול משמעותית, אולם זמן הגישה לנתונים בדיסק ארוך בהשוואה לזיכרון הפנימי (RAM) – דיסק קשיח מכני איטי פי 100,000 מהזיכרון הפנימי.

הדיסק הקשיח מופיע בשתי תצורות: פנימית – כרכיב המוטמע בתוך המחשב, וחיצונית – כמכשיר עצמאי המתחבר למחשב באמצעות כבל מסוגים שונים. מערכת ההפעלה משתמשת במערכת קבצים על מנת לנהל את הקבצים שמאוחסנים על גבי הדיסק.

  1. נפח הדיסק => מה גודל הדיסק (נע בין 120GB עד 2TB).
  2. ממשק => מה סוג החיבור שדרכו מחברים את הדיסק למחשב
    • SATA => ​הוא תקן לאפיק נתונים בין המחשב לאמצעי לאחסון נתונים כמו דיסקים קשיחים, כונני תקליטורים, כונני DVD וכוננים מגנטיים. תקן זה תוכנן כמחליף לתקן ה־ATA המקבילי הישן, שנקרא רטרואקטיבית בשם Parallel ATA‏ (PATA), כדי להבדיל בינו לבין ה־SATA.
    • PCIE => בקיצור רשמי PCI-E או PCIe (בזמן הפיתוח נקרא 3GIO, ראשי תיבות באנגלית של “דור שלישי של קלט/פלט”), הוא תקן לאפיק תקשורת בין לוח האם לרכיבים חיצוניים שמחוברים אליו. לדוגמה, במחשבים אישיים הוא עשוי לחבר ביןכרטיסי הרחבה לבין לוח האם של המחשב. PCI Express הוא מימוש חדש של אפיק PCI, אשר משתמש באותם עקרונות תכנות ותקני תקשורת, אך מתבסס על מערכת תקשורת טורית מהירה הרבה יותר. הוא נתמך בעיקר על ידי אינטל, אשר החלו לעבוד על התקן כפרויקט Arapaho, לאחר נטישת תקן InfiniBand. מיועד לשימוש כאפיק מקומי בלבד. כיוון שהוא מתבסס על מערכת PCI הקיימת, כרטיסים ומערכות יכולים להיות מוסבים ל־PCI Express על ידי שינוי ברובד הפיזי בלבד – מערכות קיימות יכולות להיות מורצות על PCI Express בצורה שקופה. המהירויות הגבוהות יותר של PCI Express מאפשרות להחליף כמעט את כל האפיקים הפנימיים, כולל AGP ו־PCI, כמו כן ב־PCI Express ישנו בקר יחיד לאפיק, אשר מתקשר עם כל ההתקנים החיצוניים, בניגוד לפתרון הנוכחי במכונות הקיימות (ערכת שבבים Northbridge/Southbridge). אמנם PCI Express מהיר בהרבה מ־PCI אבל עדיין אינו מהיר מספיק כדי לשמש כאפיק גישה לזיכרון RAM. זהו חיסרון בולט לעומת אפיק דומה בשם HyperTransport, אשר יכול לשמש גם כאפיק זיכרון. בנוסף, PCI Express אינו מציע את הגמישות שמספק תקן InfiniBand, אשר לו ביצועים דומים אך יכול לשמש גם כאפיק חיצוני.
  3. תאימות דיסק קשיח =>​ לאיזה סוגי מערכות ה HDD מתאים
    • מערכות NAS => ​התקן NAS הוא במהותו התקן בלתי תלוי במחשב המחובר לרשת, שמטרתו הבלעדית היא אספקת שירותי אחסון נתונים למחשבים (או התקנים אחרים) ברשת. מטרת מערכת ההפעלה ותוכנות אחרות על התקן NAS היא לספק את הפונקציונליות של אחסון נתונים, שימוש במערכת קבצים, גישה לקבצים, ואת הניהול של פונקציות אלה. התקן NAS איננו מיועד לביצוע משימות מחשוב כלליות. אם כי במקרים מסוימים ניתן מבחינה טכנית להפעיל עליו תוכנות אחרות (למשל, במקרה שהוא מבוסס מערכת הפעלה סטנדרטית כמו חלונות או Linux). התקן NAS ייעודי הוא למעשה שרת בפני עצמו, עם כל הרכיבים העיקריים של מחשב טיפוסי – מעבד, לוח אם, זיכרון RAM, וכדומה. התקני NAS מכילים דיסקים קשיחים (אחד או יותר), המחולקים לעיתים קרובות ליחידות לוגיות, המשתמשות באחסון עם דיסקים יתירים או במערכי RAID. השימוש בהתקן NAS מונע את הצורך בניהול מערכת הקבצים על ידי שרתים אחרים ברשת (לעומת זאת מתווספת תעבורת רשת רבה, שגם אותה יש צורך לנהל, הגם שרוב העבודה מושקעת בדרך על ידי כרטיס הרשת הקיים כבר במחשב). התקני NAS אינם כוללים בדרך כלל מקלדת או תצוגה, ונשלטים ומוגדרים באמצעות הרשת, לרוב על ידי התחברות בדפדפן לכתובת הרשת שלהם (הגם שלרוב ניתן להתחבר גם בכבל טורי, במקרים שבהם הגדרת הרשת איננה תקינה). התקן NAS מחליף למעשה את השימוש במחשב בתור שרת קבצים אשר בצורתו הבסיסית ביותר הוא לא יותר מאשר התקן NAS עם מקלדת, מסך ואופטימיזציה של מערכת ההפעלה עבור מתן שירותי אחסון; שרת הקבצים יכול אמנם להריץ גם משימות אחרות, אולם שרתי קבצים משמשים יותר ויותר לספק פונקציונליות אחרות, כגון אספקת שירותי נתונים ושירותי דואר אלקטרוני. פונקציונאלית כללית (כזו שאיננה קשורה למערכת הקבצים) של מערכת ההפעלה איננה נדרשת בהתקן NAS, ולעיתים קרובות מסופקת פונקציונליות מינימלית או חלקית עבור חלקים אלו של מערכת ההפעלה. NAS משתמש בפרוטוקולי מערכות קבצים רשתיות כגון NFS (פופולרי על מערכות Unix)‏, SMB/CIFS (בשימוש עם מערכות חלונות), או AFP (בשימוש עם מחשבי מקינטוש). לצורך העברת נתונים לרכיבי גיבוי, משתמשים בפרוטוקול NDMP. התקני NAS מגבילים רק לעיתים רחוקות את הלקוחות לפרוטוקול יחיד, עובדה הנחשבת ליתרון נוסף שלהם.
    • מערכות DVR => מקליט וידאו דיגיטלי (באנגלית: Digital Video Recorder, ובקיצור DVR או Personal Video Recorder ובקיצור PVR) היא מערכת הקלטה עצמאית בעלת כרטיס הקלטה. בדרך כלל מערכות הקלטה דיגיטליות מבצעות את ההקלטה על גבי דיסק קשיח. מחשב ביתי או משרדי בעל מפרט בסיסי של כרטיס מסך On Board – בלוח האם. זיכרון 256MB עד 512MB ודיסק קשיח גדול ככל האפשר. למחשב זה מוסיפים את כרטיסי ה-DVR ששמאפשרים לו לפעול כמו Stand Alone DVR. הקישור לאינטרנט ביחידות אלה נעשה באמצעות כרטיס רשת ומנוהל על ידי מערכת ההפעלה של המחשב. הכרטיסים הקיימים נתמכים על ידי תוכנה המגיעה יחד איתם.
    • גרפיקה ועריכת וידאו => מתאים למערכות גרפיקה ועריכת וידאו

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: