תסמונת האישה המוכה

לרוב כשאנחנו שומעים את המשפט “תסמונת האישה המוכה”, הדבר הראשון שעולה לנו בראש זה כמו שהמשפט אומר, אישה מוכה, אך האמת היא שזו תסמונת שכולנו נופלים בה לפעמים.

הרבה פעמים אנחנו נפגעים על ידי אנשים שונים ומנסים להסביר לעצמנו מדוע הם פגעו בנו ככה, ולמה זה בסדר שנוותר להם על הפגיעה הזו.

הרבה פעמים אנחנו פוחדים לאבד אותם אז אנחנו מוותרים על זה, ונשארים. מוותרים על זה וממשיכים “לספוג את המכות” שלהם, ואז מקבלים את ההתנצלויות שלהם.

כמובן שזה חשוב לקבל סליחה של אנשים, וחשוב לסלוח, אך רק כאשר מדובר בסליחה כנה. כאשר אדם פוגע בנו, מבקש סליחה, ושוב עושה בדיוק אותו הדבר, ושוב מבקש סליחה, זוהי לא סליחה כנה.

עלינו לדעת איפה עובר הגבול, ומתי לקום ולהגיד “דיי, מספיק, עד כאן”. עלינו לדעת להפסיק לוותר אלא להבהיר לאנשים שסביבנו שנגמרה החגיגה, שאנחנו מפסיקים להיות קורבנות.

הדבר הזה נכון לגבי זוגיות, חברות, עבודה, וכול רובד שיש לנו בחיים, עלינו להבין שלאף אחד לא מגיע שייפגעו בו פיזית ונפשית, או שיירדו בו. אסור לנו לאפשר לאף אחד להוריד אותנו או לגרום לנו להרגיש לא שווים.

אנחנו חייבים להפסיק להסביר לעצמנו מדוע האדם השני מתעלל בנו ככה, אלא לבוא אליו ולהגיד לו שזה נגמר, אנחנו מפסיקים להיות השק חבטות שלו. אנחנו יכולים לעזור לו, אבל לא להיות השק חבטות שלו.

זה אכן לא פשוט לקום ולעשות את זה, לקום ולעמוד על שלנו, לקום ולהגיד “לא”. אבל כול עוד אנחנו מוכנים להיות שק חבטות, אנחנו לא באמת יכולים להצליח, להתקדם, או להיות מאושרים. ולכולנו מגיע להיות מאושרים באמת.

לכולנו מגיע שיאהבו אותנו, ולא שייפגעו בנו. כולנו בני אדם, וחשוב לזכור את זה.

שיהיה המשך יום נפלא לכולנו! 🙂

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: