מצחיק איך שלאנשים שיודעים עליך הכי פחות, תמיד יש את הכי הרבה להגיד

הרבה פעמים אנחנו נוטים לקבל ביקורות מהסביבה, ולאפשר להם להוריד את הביטחון העצמי שלנו, את ההערכה שלנו, ואת הכבוד העצמי שלנו. השאלה היא מה הסיבה לזה? מדוע אנחנו מאפשרים לאותם אנשים, שלא באמת מכירים אותנו, לשפוט אותנו ולהגיד לנו שאנחנו לא טובים, שאנחנו לא מוצלחים, שאנחנו לא יכולים. מה הסיבה שאנחנו נותנים כול כך הרבה כוח לאותם אנשים? למה שלא ניתן את הכוח הזה לעצמינו? תחשבו על זה ככה, לא משנה מה תעשו, לאנשים יהיה מה להגיד עליכם ואיך לשפוט אתכם, החוכמה היא לדעת לסנן מה יכול לקדם אותנו ולפתח אותנו, ומה מוריד אותנו ומעכב אותנו. עלינו להבדיל בין ביקורת בונה שעוזרת לנו להשתפר, לבין שפיטה של אנשים שלא באמת יודעים מה אנחנו הולכים לעשות, ותמיד יש להם מה להגיד כדי להוריד אחרים. כמו כן עלינו להיות פתוחים לביקורות ולא לברוח או לפחד מביקורות. ביקורת נועדה לעזור לנו לשפר את עצמינו, להפוך את עצמינו לטובים יותר, אך רק במידה ומשתמשים בה בתבונה. אם מישהו סתם בא ואומר לכם שאתם לא טובים במשהו, או שהדרך שלכם לא נכונה, אך הוא לא מציע שום דבר חלופי, אין צורך להתייחס אליו כי רואים שהוא בא לעכב אתכם ותו לא. במידה ומישהו בא ונותן הערות בונות ומכוונות, איפה אנחנו טובים ואיפה עלינו לשפר, אז ורק אז אנחנו יכולים לתת לזה את הדעת ולהקשיב לזה, לראות האם אלו דברים שאנחנו יכולים לקחת ולשפר. כמובן שלא בהכרח לקבל כול מה שאותו אדם אומר, אלא לבחון מה מתוך זה מועיל לנו, ואיפה עלינו להמשיך בדרך שלנו. תמיד לשמור על האיזון בין קבלת הערות בונות מהסביבה לבין הדרך שלנו. ובכול מקרה הדבר החשוב ביותר הוא לא לאפשר לאף אחד לערער אותנו או לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא שווים או שאנחנו לא מסוגלים. עלינו לזכור שגם אם אנשים לא מצליחים לראות את הדרך שלנו, אנחנו רואים את הדרך שלנו ואל לנו לוותר עליה ולאבד אותה לעולם. תזכרו לא להקשיב ל “שוברי החלומות”, אותם אנשים שאומרים לכם שאתם לא מסוגלים לעשות משהו, תזכרו לא לתת לכול אדם את הכוח להוריד אתכם. הכוח הזה הוא כוח חזק מאוד ורק אתם קובעים מי מקבל אותו, שימו לב שאתם לא נותנים את הכוח העצום הזה של להוריד אתכם ולהשפיע על מצב הרוח שלכם לסתם אנשים. שיהיה המשך יום נפלא של חוזק נפשי! 🙂

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: