לרצות את כולם

הרבה פעמים חשוב לנו להשביע את רצונם של אנשים אחרים. אנחנו מתאמצים לגרום לאחרים לאהוב אותנו, לקבל אותנו, לרצות אותנו וכד. אך האם אנחנו באמת דואגים לא לאבד את עצמינו בזמן הזה? האם אנחנו באמת מקפידים שאנחנו לא הופכים למישהו אחר, מוותרים על חלקים מאיתנו והופכים לחלק מהעדר? הרבה פעמים יש לנו הרבה לחץ חברתי מהסביבה שלנו, בין אם זה לשתות, לעשן, לקיים יחסי מין, לצאת למקומות ולעשות דברים שלא תמיד אנחנו שלמים איתם. הרבה פעמים זה קשה לנו להגיד לא, שמה לא נצא שונים ולא כמו כולם. שלא ידירו אותנו מהחברה. כמובן שחשוב להיות בחברה אך חשוב גם לשמור על העקרונות שלנו. חשוב לא לוותר על עצמינו כדי להיות חלק מהקבוצה. לא לשכנע את עצמינו “שאנחנו רוצים לעשות משהו” רק כי כולם עושים את זה ואנחנו פוחדים להיות היחידים שלא עושים את זה. יש לנו כוח עצום וחשוב לזכור את זה, יש לנו ייחודיות עצומה ויש לנו את היכולת לא להיגרר אחרי העדר. יש לנו את היכולת להיות אמיתיים עם עצמינו ולא לוותר על הייחודיות שלנו. עלינו לדעת שמותר לנו ללכת בדרך שלנו גם אם לא כולם מבינים אותה או מקבלים אותנו. מותר לנו להיות עצמינו ולא להתבייש במי ומה שאנחנו. ובאותה נשימה עלינו גם לקבל את האנשים שסביבנו, להבין שאם יש מישהו שהוא לא כמונו ולא כמו שאר הסביבה, זה לא אומר שהוא פחות משאר האנשים, או שהוא צריך לקבל יחס שונה. ברגע שנבין שמותר לנו להיות שונים ולשמור על הייחודיות שלנו, נבין גם שאנחנו צריכים לקבל אחד את השני. הרבה פעמים יש עוינות או שנאה בין אנשים או קבוצות של אנשים מכיוון שהם לא מכירים או מכבדים אחד את השני, ברגע שנכבד את עצמינו, ונכבד את הסובבים אותנו, ברגע שנדע שכול אחד הוא אדם מיוחד וייחודי עם דרך משלו ועולם שלם משלו, ברגע שנקבל את עצמינו כפי שאנחנו, וכמובן נקבל את הסובבים אותנו כפי שהם, העולם יהפוך להרבה יותר קרוב, להרבה יותר נעים. חשוב לזכור שהדרך היחידה לנצח שנאה היא אהבה, הדרך היחידה להפיג חושך זה אור, והדרך היחידה להביס את הרוע זה טוב. עלינו לזכור שכאשר אנחנו מפסיקים לנסות לרצות את כולם, ולעשות מה שכולם עושים, אנחנו מקבלים סוג של חופש. אנחנו מקבלים חופש עוצמתי מאוד, אנחנו חופשיים לפעול כפי שאנחנו רוצים, אנחנו חופשיים ממחשבה של “איך זה נראה בעיני אחרים”. המחשבות הללו הרבה פעמים מגבילות אותנו, מונעות מאיתנו לעשות את מה שאנחנו רוצים, את מה שאנחנו חולמים לעשות. אנחנו הרבה פעמים חוסמים את עצמינו בגלל אינסוף מחשבות על איך זה יראה בעיני הסביבה, מה יחשבו עליי אם אעשה ככה, וכד. מחשבות אלו הרסניות מאוד ומונעות מאיתנו על בסיס יומיומי לממש את עצמינו, להגיע למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. השאלה היחידה שאותה אנחנו כן צריכים לשאול היא “האם מה שאני עושה פוגע או ייפגע במישהו”. אם זה פוגע אז ברור שעלינו לחדול מזה ולראות מה עלינו לשנות, אך אם זה לא פוגע באף אחד אין סיבה שנשנה את עצמינו “כמו כולם”. יחד עם זאת חשוב תמיד לשאוף להשתפר ולשפר את עצינו, להפוך לגרסה טובה יותר של עצינו. המטרה שלנו בכול יום היא להיות יותר טובים ממה שהיינו אתמול. זו התחרות היחידה שעלינו לעשות, במקום להתחרות אחד בשני. אז בואו ננפץ את השרשראות שכובלות אותנו ונצא לחופש מהמשפט “מה יחשבו עליי”! המשך יום נפלא לכולנו!

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: