לקבל את השונה

למה קשה לנו כול כך לקבל את מי ששונה מאיתנו? מה הסיבה שאנחנו הרבה פעמים סולדים ממי שלא כמונו? אולי בעצם הדבר נובע מכך שאנחנו עצמינו פוחדים להראות את מי שאנחנו באמת? שאנחנו רגילים כול כך להסתתר מאחורי מסכות ולהיות “כמו כולם” עד שאנחנו מאבדים את הייחודיות שלנו, את האני האמיתי שלנו, ולכן ברגע שאנחנו רואים מישהו שלא “כמו כולם” אנחנו מגיבים בעוינות וסלידה מכיוון שאנחנו לא יודעים איך לקבל את זה, איך להתמודד עם זה. אולי זה משום שאנחנו רוצים גם להראות את הייחודיות שלנו ולא יודעים איך, פוחדים מאיך שהסביבה תקבל אותנו. הדבר שהכי חשוב לזכור זה, שכולנו נולדנו עם ייחודיות משלנו, עם הניצוץ הזה שאותו אנחנו מביאים לעולם. אותו ניצוץ שהופך אותנו למי שאנחנו ומבדיל אותנו אחד מהשני, אותו ניצוץ שבהלך השנים אנחנו לומדים לכבות ולהשתיק כדי להיות “כמו כולם”. יש משפט מאוד יפה ששמעתי “הם צחקו עליי שאני שונה, אני ריחמתי עליהם שהם כולם אותו הדבר”. אנחנו לא תבניות במפעל ייצור, אנחנו אנשים אינדיבידואלים עם מחשבות שלנו וכשרונות שלנו, אסור לנו בתכלית האיסור לוותר על זה, לכבות את הלהבה שבוהקת בנו רק כדי להיות כמו כולם. אסור לנו להתבייש בדרך שלנו, עלינו לזכור שגם אם אחרים לא רואים ולא מבינים את הדרך שלנו, אנחנו מבינים את הדרך שלנו ויודעים לאן פנינו מועדות. חשוב שנתגאה בייחודיות שלנו, ולא ננסה לשנות את עצמינו כדי למצוא חן בעיני אחרים או כדי שאחרים יאהבו אותנו, עלינו להיות נאמנים למי שאנחנו באמת, ללא מסכות וללא מחסומים. השאלה היחידה שעלינו לשאול את עצמינו היא, האם אנחנו פוגעים במישהו. במידה ואנחנו לא פוגעים באיש, עלינו להישאר מי שאנחנו ולא להיגרר אחרי אנשים אחרים ולעשות דברים שאנחנו לא שלמים איתם. שיהיה המשך יום נפלא של קבלת האחר, וקבלת עצמכם!

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: