התלמיד והמורה

הרבה מהפעמים יש נטייה להאשים את התלמידים שלא מבינים, שלא קולטים, שיש להם קשיי למידה, שהם לא יכולים להבין את החומר. האמת היא שזה לא נכון, אין דבר כזה תלמיד שלא יודע ללמוד, יש מורה שלא יודע ללמד. כול תלמיד ותלמיד הוא בעל כישרונות וייחודיות שלו, אך ברגע שהופכים אותו לאחד מהתבנית, תבנית שבה אין ביטוי לכול הכשרונות אלו לכשרונות ספציפיים מאוד, התלמיד הזה יוצא לא טוב, גרוע, לא יודע ללמוד. עם התחושה הזאת אותו ילד גודל, עם התחושה שהוא לא שווה, שהוא לעולם לא יצליח, שהוא לא טוב מספיק. זה קל ליצור תבנית ולהגיד שכולם דומים צריכים להידמות לתבנית הזאת, ומי שאינו דומה הוא לא טוב. אלברט איינשטיין אמר “כולנו גאונים. אבל אם תשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחיה את כל חייו באמונה שהוא טיפש”. וזה מה שקורה כאשר גורמים לכולם להיות באותה התבנית, במקום לזהות את היכולות המיוחדות של כול ילד וילדה, לעזור להם לפתח את זה ולממש את הפוטנציאל המלא הגלום בתוכם. לכול אחד יש את השיטות שלו, את היכולות שלו, ואת הדרך שלו, ועלינו לספק לכול הילדים את הדרך להגיע להצלחה שלהם ולמימוש עצמי שלהם. כול הדברים שנותנים לילדים בשביל שיהיה להם “קשב וריכוז” זה לא נועד לעזור להם, זה נועד להפוך אותם לנוחים יותר כדי שלא יפריעו לתבנית. שימו לב שכמעט כול אחד מהילדים שנותנים להם רטלין או תכשירים כאלו ואחרים על מנת שיהיו מרוכזים, לא צריכים את זה בכלל כאשר הם שקועים במשהו שהם אוהבים, במשהו שיש להם להט ותשוקה אליו. התרגלנו ללמוד בשיטה של תוכי. לשנן חומר, “להקיא” אותו במבחן, ולשכוח את החומר שנייה אחרי. אך מה אם השיטה הייתה שונה? מה אם במקום ללמד אותנו להיות בתבנית, היו מלמדים בצורה מעניינת, תוך נתינת זכות דעה לכול התלמידים, וההסבר שאין תשובה לא נכונה. כמובן שיש מקצועות שבהם יש תשובות כמו מתמטיקה, אך ברוב המקצועות ניתן ואף רצוי לא ללמד כתבנית אלא עם חופש דיון וחופש מחשבה. כמו כן, יש להתמקד בלעזור לכול ילד וילד ללמוד בצורה המתאימה לו, בסגנון המתאים לו, ובדרך שתגרום לו לגלות מי הוא, ולממש את הפוטנציאל שלו. נכון, זו לא דרך פשוטה, והיא דורשת המון משאבים, אך היא מובילה לתוצאות הנכונות. היא מובילה להצלחה. הבעיה תמונה בכך שהתרגלנו לחיות עפ”י תבנית, התרגלנו שחלומות הם גדולים מידי, שלא כולנו יכולים להגשים את החלומות שלנו, שלא כולנו יכולים להצליח, שצריך להתפשר על החיים שלנו, על החיים שנועדנו לחיות. התשובה היא לא, זה לא נכון. כול אחד ואחת מאיתנו יכול להצליח, יכול להגשים את עצמו. חשוב לזכור שלהצליח אין פירושו להרוויח מיליונים בהכרח, אלא להיות מאושר מהחיים שאותם אתה חי, להגשים את החלומות שלך, להנות מהדרך שלך, ולא לוותר על הייחודיות שלך. וזה מה שאנחנו צריכים גם להנחיל לתלמידים, שייגדלו כאנשים עם חלומות, כאנשים שיודעים שהם טובים, שיש להם כישרון, ולא שייגדלו בהרגשה שהם לא שווים הרבה, שהם לא טובים, שהם לא מוצלחים, שהם מאכזבים. זו נקודה למחשבה לכולנו, ואם נתחיל לפעול ככה, ולשנות הן את החינוך בבית והן את החינוך בבתי הספר, הדור ייגדל להיות ערכי יותר, מכובד ומכבד יותר, ומאושר יותר. דור שיודע שאין מישהו שלא שווה, אלא כולנו שווים, כולנו מוכשרים, ובכולנו יש את הניצוץ. שיהיה המשך יום נפלא ומבורך לכולנו!

Comments

So empty here ... leave a comment!

כתיבת תגובה

Sidebar



דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: