הזילזול

הרבה פעמים אנחנו מרגישים שאנשים מזלזלים בנו, מתייחסים אלינו לא בכבוד הראוי לנו, וגורמים לנו להרגיש שלא בנוח. אנחנו מתרגזים, רבים, אולי אפילו שותקים ומאפשרים למילים שלהם לחלחל אלינו ולהוריד אותנו. אך האם באמת הם אלו שאשמים בזילזול שאנחנו חשים? האם באמת לאנשים אחרים יש את הכוח או היכולת להוריד אותנו? התשובה היא לא. אין להם טיפת כוח מולינו מלבד הכוח אותו אנו עצמינו נותנים להם. השאלה היא מדוע אנחנו נותנים את הכוח והעוצמה הללו לאנשים אחרים? מדוע אנחנו מאפשרים לאדם אחר לקבוע אם נשמח או נהיה עצובים, אם נאמין בעצמינו או נפקפק בעצמינו? מדוע אנחנו נותנים את המושכות על החיים שלנו לאנשים אחרים? נכון זה יכול להעליב ולפגוע ברגע שמזלזלים בנו, ברגע שמורידים אותנו ואומרים שאנחנו לא נצליח. אך חשוב לזכור שאם אנחנו מאמינים בעצמינו זה מה שמשנה. אם אנחנו יודעים שאנחנו שווים אף אחד לא יכול לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא שווים. אם אנחנו בטוחים במשהו, אף אחד לא יכול לערער לנו את זה. אז מדוע בכול זאת זה קורה? זה קורה כאשר אנחנו מעורערים עוד לפני שהתחלנו, זה קורה כאשר מבלי משים אנחנו מחפשים את האישור של אנשים אחרים בצידקתינו ובצידקת דרכינו, וכאשר אין לנו את האישור הזה, אנחנו נופלים, מאפשרים לאותו אדם שאצלו חיפשנו את האישור לשלוט בהרגשה שלנו. אז השאלה הנשאלת היא, איך אנחנו מונעים מעצמינו ליפול לזה? איך אנחנו יכולים לא לאפשר לאנשים אחרים להפיל אותנו, איך אנחנו יכולים להפסיק לחפש את האישור הזה אצל כולם. התשובה היא הערכה ואמונה עצמית. ברגע שאנחנו יודעים מה אנחנו שווים, ברגע שאנחנו מכירים בשווי שלנו, אז אנחנו לא מאפשרים למישהו אחר להוריד את זה, אנחנו לא נותנים יחס לאותם אנשים שמנסים לגרום לנו להרגיש לא שווים מכיוון שהדעה שלהם לא מעניינת אותנו, אנחנו יודעים מה אנחנו שווים, אנחנו יודעים מי ומה אנחנו, והחיצי רעל שלהם פשוט עוברים לידינו, מבלי לחדור. כשאנחנו מאמינים בעצמינו שנצליח ונגיע למטרה שלנו, אז אותם אנשים שמערערים לנו את זה ואומרים שלא נצליח לא יכולים להשפיע עלינו, מהסיבה שאנחנו מאמינים בעצמינו ובמטרה שלנו, יודעים שאנחנו נותנים את כול כולינו על מנת להגשים אותה, ויודעים שנצליח. זה לא פשוט להשתחרר מהשרשראות הללו, זה לא פשוט לשבור אותן, זה לא פשוט לעמוד איתן מול אחרים ולא לאפשר להם לחדור את השיריון שלך, לא לאפשר להם לפגוע בך. אך זה אפשרי וניתן, ברגע שאנחנו מבינים מה הערך שלנו, ומי אנחנו. כמובן שתמיד אפשר להתייעץ, לשמוע עוד דעות, ולעשות חושבים עם עצמינו האם יש לנו משהו שאפשר לתקן ולעשות שונה. אך יחד עם זאת לעולם לא לאפשר לאחרים להוריד אותנו או לגרום לנו להרגיש לא שווים. חשוב גם לא להתבלבל בין לשחק כאילו זה לא מפריע לנו, לבין שזה באמת לא יפריע לנו. זה קל לשחק כאילו לא אכפת לנו, כאילו אנחנו לא מתייחסים לזה, כאילו זה לא מזיז לנו. אך אם כאשר אנחנו לבד עם עצמינו אותם זרעי רעל נובטים במוחינו, נכשלנו. לכן עלינו להגיע למצב אמיתי שבו אנחנו מכירים בשווי שלנו ובערך שלנו ובאמת ובתמים לא נותנים למילים של אנשים אחרים להוריד אותנו ולהפיל אותנו, מצב שבו אנחנו בחיים לא מרגישים שמזלזלים בנו, מכיוון שאנחנו לא מזלזלים בעצמינו, ומי שמנסה לזלזל בנו אנחנו אומרים לו בנימוס ביי ומתרחקים ממנו, בלי להיפגע, בלי להרגיש מושפלים, בלי לרצות לנקות, אלא מתוך חוזק ועוצמה. שיהיה המשך יום נפלא של חופש אמיתי!

Comments

כתיבת תגובה